החיים הטובים

אם תשאלו אותי, אני אגיד שאני בן אדם שמסתפק במועט. לא איזו מפונקת עם דרישות מוגזמות, אלא בחורה די פשוטה שאוהבת דברים פשוטים. האם זה באמת נכון? לא בטוח…

אני שמה לב שככל שאני מתבגרת אני נהיית יותר מפונקת. אני רוצה דברים שאני לאו דווקא חייבת ואני מוכנה להשקיע יותר בדברים הקטנים שעושים לי טוב. נראה לי שמשהו בתוכי אומר לי שעם כל העבודה הקשה והלחץ והבלגאן, מגיעים לי גם כמה רגעים של הנאה צרופה מדי פעם. זה יכול להיות שמלה נורא יפה ודי יקרה שפעם לא הייתי מוכנה לקנות והיום אני כבר מוכנה לפרגן לעצמי, או אמבטיית קצף ארוכה מאוד בזמן שבעלי עם הילד. פעם הייתי מרגישה אשמה לפנק את עצמי ככה (נראה לי שקיבלתי את זה מאמא שלי), והיום אני משוחררת יותר. וזה נהדר!

יש גם דברים טובים שאני נחשפת אליהם ואז אני מתרגלת אליהם וקשה לי לחזור לתחליף הזול או הפשוט יותר. פעם למשל תמיד הייתי שותה קפה נס רגיל ופשוט, ומאז שבעבודה התרגלתי לשתות רק אספרסו ארוך, אני מתבאסת על הקפה נס שלי. פתאום זה כבר לא מספק אותי כמו פעם, אז אני חושבת לקנות לעצמי מקינטה בינתיים (נראה לי שאחת מאלה שפה https://www.vero-cafe.co.il/category/מקינטות ) ואולי בהמשך אני אפילו אשתדרג למכונת קפה. ממש החיים הטובים, לא?

אז נכון שאני עדיין לא בזבזנית גדולה ואני עדיין חושבת לפני שאני קונה משהו, אבל כנראה שכמו מהפכת הפודיז, גם הטעם שלי הולך ונהיה מפותח יותר. כנראה שאני פשוט לא מוכנה להתפשר על מה שעושה לי כיף – וזה בסדר גמור. הרי לא התפשרתי על בעלי הנפלא או על הבית שלנו, אז למה שאני אתפשר על הדברים הקטנים?

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s