נשיקה בלי רומנטיקה

בשבוע שעבר נסעתי הביתה עם הילדים בעוד נסיעה שגרתית. שמענו שירי ילדים והיה לכולנו מצב רוח טוב, אז אני וינאי שרנו בקול ולילי חייכה. וככה פתאום, לתוך הכיף שלנו נכנסה הפתעה לא נעימה – המכונית מאחורינו לא עצרה כשאנחנו עצרנו ונכנסה בנו מאחורה.

המכה לא הייתה קטנה, אבל גם לא רצינית. אני הרגשתי זעזוע בצוואר ובגב והתינוקת התחילה לבכות. ינאי היה ממש מופתע ושאל אותי מה קרה, ואני ניסיתי להסביר תוך כדי שאני משחררת את עצמי מהחגורה. למזלנו, אף אחד לא נפגע בתאונה הזאת, אבל אני הייתי ממש נסערת כי נבהלתי קצת. אז יצאתי ובחנתי את הנזק וצילמתי הכול מכל הכיוונים שיהיה לי תיעוד בשביל ענייני הביטוח (יש פה פירוט מה עושים במקרה של תאונת דרכים http://www.tapuz.co.il/blogs/viewentry/7484842 ), והחלפתי פרטים עם הנהג השני שלא הפסיק להתנצל ולשאול אם הילדים בסדר.

נשיקות כאלה בין מכוניות הן לא עניין נדיר, וצריך להיות מוכנים לזה, אבל כשנמצאים באוטו עם שני ילדים קטנים, האינסטינקט ההורי פשוט הופך את כל המאורע להרבה יותר מלחיץ. כשנסענו משם הביתה, הפעם בשקט, חשבתי לעצמי כל הזמן "מה היה קורה אם" וניסיתי להעיף את המחשבות המפחידות האלה. אין מה לעשות, הכביש הוא לא מקום בטוח…

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s